Marginalia
a. sonitus seu strepitus
b. echo resonantia montium
Sonitus(a). Sonitum cessare feci, sonitum sicut calcantium infringet, Ieremie, verbum quod est clamor calcantium sic ad sollicitare se ipsos. Et possibile quod erit de modo isto et non echo montium(b) , et declaratio eius sicut quod dixit prope dies turbationis, expo. dies dies perturbationis et non similabitur ad turbationem1 montium et lapidum2 quod si homo dans vocem suam ibi que est(i) magna quia magis magna erit turbatio3 hec. Et sunt declarantes vocem que exit inter montes quod quando homo dans vocem suam ibi quod veniet ipsa vox usque ad locum finire ipsum et revertetur retro et audietur vox ipsa in semet ipsa et ipsa vox vocatur4 sonitus montium, Ezechielis. Et Ionatan caldeizat et non ad evadere in arcibus montium.
הידד השבתי (יש' טז, י), הידד כדורכים יענה (יר' כה, ל), מלה שהיא קריאת הדורכים כך לזרז עצמם. ואפשר שיהיה מהענין הזה ולא הד הרים (יח' ז, ז), ופירושו כמו שאמר קרוב היום מהומה (יח' ז, ז) 1 ולא תדמה להומת הרים וסלעים כשאדם נותן קולו שם שהוא קול גדול כי יותר 2 תהיה גדולה3הומה זאת. 4