Delusit. Pater vester delusit me, In principio, verbum grave et propietas eius ad daggessari¹, et sic non addet Pharao deludere, Nomina, et vir in fratrem suum deludent, Ieremie, si sicut deludere in homine² deludetis³ in ipso, Iob. Et venit ad iudicium suum cum dagges et delusit in ipsis Elias, Regum. Et adiectivum de verbo cuius non memoratur nomen agentis cor delusum, Isaie, et est pathissatum⁴. Et nomen si non delusiones mecum, Iob. Et pondus aliud prophetate delusiones, modus eorum modus mendacii et erroris. Et possibile quod erit si non delusores nomen adiectivum et dixit hoc supra socios suos qui erant facientes errare in ipso et propter rebellare ipsos verbis suis erat⁵ expergiscens in nocte ad⁶ facere redire ipsos ad penitentiam et ista est expositio morabitur oculus meus.

ואביכן התל בי ^{(בר' לא, ז)}, פעל כבד ועקרו להדגש. וכן אל יוסף פרעה התל ^{(שמ' ח, כה)}, ואיש ברעהו יהתלו ^{(יר' ט, ד)}, אם כהתל באנוש תהתלו בו ^{(איוב יג, ט)}. ובא על משפטו בדגש ויהתל בהם אליהו ^{(מל"א יח, כז)}. והתאר מפעל שלא נזכר פועלו לב הותל ^{(יש' מד, כ)}, והוא פתח. והשם אם לא התולים עמדי ^{(איוב יז, ב)}. ומשקל אחר חזו מהתלות ^{(יש' ל, י)}, ענינם ענינם¹ השקר והתעתוע. ואפשר שיהיה אם לא התולים ^{(איוב יז, ב)} שם תאר ואמר זה על חביריו שהיו מתתעתעים² בו ובעבור המרותם דבריו היה ער בלילה להשיבם תשובה וזה הוא³ פירוש תלן עיני ^{(איוב יז, ב)}.