Concepit. Concipere laborem et genuerunt iniquitatem, Iob, concipere et loqui de corde verba mendacii, Isaie, infinitum sicut concipere laborem et gignere iniquitatem, et holem loco cames¹ , et sic loqui infinitum. Et dominus meus pater meus expo. quod ostendere ipsum de radice ostendit sicut et ad ostendere filios Israel, et concipies et paries filium², Iudicum³ et concepit de ipso, In principio, concipietis stipulam, Isaie, si ego concepi, In ascendente⁴. Et adiectivum ecce tu pregnans, Iudicum, ad virum cuius ista ab ipso⁵ ego pregnans, In principio, pregnans ad fornificationes, In principio. Et cum affixo pregnans mundi, Ieremie. Et ad multas supra findere ipsos pregnantes Gilaat, Amos, gravidas eorum scindes, Regum, omnes gravidas eius scindit. Et in ostendi lammed appoal et pregnantes eius scindet, Iosue. Dicent⁶ unum de ipso pregnans sicut quod dixerunt in Misna de ramis eius ramus, et in ramo et in dactilo patronus domus descendens et dividens. Et dicet hoc supra paucitate misericordie in plus⁷ sicut quod dixit et infantes eorum adlidentur ad oculos⁸ eorum, et infames eorum allides. Et adiectivum aliud erubuit concipiens ipsos, Osee. Et nomen conceptio heron⁹, tristitiam¹⁰ tuam et conceptionem tuam, In principio, et in ostendi lamed¹¹ appoal et dedit Dominus ipsi conceptionem, Rut. Totus modus iste supra tempus esse conceptum in ventre matris sue. Et supra exitum suum de ventre matris sue natus est vir, Iob, et est cuius non memoratur agens eius de daggessato ac si dixisset natus est vir, et expo. dixit supra annuntiante. Et sic et genuit Maria Sammi et Isba patrem Estamoa¹², Verba, ac si dixisset et genuit. Et sunt exponentes conceptus fuit homo sicut audictio eorum. Et sic scientia rabi Iuda quod adduxit ipse in ista¹³ radice totum ipsum in modo uno. Et ad istam expositionem erit expositio dixit supra Iob, et pater etiam sic vocabitur hora quia quod dans conceptionem sicut quod dixit supra benedictiones patris mei.

הרה עמל וילד און ^{(איוב טו, לה)}, הרו והגו מלב דברי שקר ^{(יש' נט, יג)}, מקור ¹ והחלם מקום² קמץ כמו הרו עמל והולד און ^{(יש' נט, ד)},³וכן הגו מקור. ואדני אבי ז"ל פירש כי הרו משרש ירה ירה כמו ולהורות את בני ישראל ^{(וי' י, יא)}, תהרו חשש ^{(יש' לג, יא)}, האנכי הריתי ^{(במ' יא, יב)}, והרית וילדת בן ^{(שופ' יג, ג)}, ותהר לו ^{(בר' לח, יח)}. והתאר הנך הרה ^{(בר' טז, יא)}, לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ^{(בר' לח, כח)}, הרה לזנונים ^{(בר' לח, כד)}. ובסמוך הרת עולם ^{(יר' כ, יז)}. ולרבות על בקעם הרות הגלעד ^{(עמ' א, יג)}, והרותיהם תבקע ^{(מל"ב ח, יב)}, את כל ההרותיה בקע ^{(מל"ב טו, טז)}. ובהראות למ"ד הפעל והריותיו יבקעו ^{(הו' יד, א)}. ⁴ ואומר זה על מיעוט החמלה בהם כמו שאמר עולליהם⁵ ירטשו ^{(יש' יג, טז)}, ועולליהם תרטש ^{(מל"ב ח, יב)}. ותאר אחר הובישה הורתם ^{(הו' ב, ז)}. והשם הרון, עצבונך והרונך ^{(בר' ג, טז)}, ובהראות למ"ד הפעל ויתן י"י לה הריון ^{(רות ד, יג)}. כל הענין הזה על זמן היות העובר בבטן אמו. ועל יציאתו מבטן אמו הורה גבר ^{(איוב ג, ג)}, והוא שלא נזכר פועלו ממנו⁶ כאלו אמר ילד גבר, ופירוש אמר ^{(איוב ג, ג)} על המבשר. וכן ותהר את מרים ואת שמי ואת ישבח אבי אשתמוע ^{(דה"א ד, יז)}, כאלו אמר ותלד. ויש מפרשים הרה גבר כמשמעו. וכן דעת רבי יהודה שהביאו בכלל השרש כלו בענין אחד. ולזה הפירוש יהיה פירוש אמר על איוב, והאב נק⁷ גם כן נקרא⁸ הורה לפי שנותן ההריון כמו שאמר על ברכות הורי ^{(בר' מט, כו)}.