Ecce. Ego sicut dictum tuum¹ ad deum, ecce utinam sit sicut verbum tuum,⁽ⁱ⁾ ecce sacrificabimus, In principio, ecce fui, Isaie.⁽ⁱⁱ⁾ Licet quod modus istorum duorum ad interrogationem dictio ecce ipsa sicut audictio sua, quia veniet modus interrogationis sine si² et sine he interrogationis sicut tu iste filius meus Esau, et similia ipsi. Ecce ipsi erunt filiis³ Israel, In deserto, et cum addictione he ecce ego tecum, In principio, et cum pronomine cum dagges ecce ipsa ecce ipsi, ecce tu gravida, et cum pronomine loquentis ecce ego testamini in me, Samuelis, cum levitate duorum nunin et cum seva nun prima. secunda⁴ et cum sere dixi ego. Et cum segol nun prima et cum dagges duorum nunin. Et dixit⁵ ecce ego quis tu filii mi, In principio, et ipsa in massora duo daggessata. Et cum pronomine loquentium ecce nos in manu tua, Iosue, ecce nos⁶ os tuum et caro tua in nos, Samuelis, ecce⁷ nos venimus tibi, cum levigatione duorum nunin et cum seva prima. Et cum dagges duorum nunin et cum segol prima ecce nos et ascendemus, Misit, ecce nos servi domino nostro, ecce nos tibi ad servos, Usque. Et sunt in massora tria daggessata, modus eorum supra rem paratam. Et veniet in loco si, ad scientiam rabi Iona⁽ⁱⁱⁱ⁾ et videte si fuit sicut ista, Ieremie, si sacrificabimus abomminationem Egipti ad oculos eorum et non lapidabunt nos, Et apparuit. Et modus alius quia non perfectum peccatum Amoreorum⁸ usque huc⁹, Vade tibi, vidi¹⁰ ipsum usque nunc, Et approximavit, modus eorum usque nunc. Et sunt declarantes quod usque nunc non fuit, Ecclesiastes, de compositione sua¹¹ usque nunc, qui usque nunc non fuit¹², Ecclesiastes, usque nunc. Et venit nunc in modo alio proximo huic modo si non quod iste modus ostendens ad tempus usque nunc ut dicere usque tempus¹³ istud et istud modus aliud ostendens supra locum ut dicere locum istum. Et descendere faciatis patrem meum huc, Et approximavit, non veniet huc, Samuelis, non vos misistis me huc, Et approximavit, et diviserunt se huc et huc. Et generatio¹⁴ quarta revertentur¹⁵ huc, Vade tibi, via huc facies eorum. Et modus alius qui veniet ad pronomen mulierum occultarum et facies transire hereditatem patris earum ipsis, Motiones. Et cum addictione he quia bone ipse, Principio, quia sapientes ipse^(a), Nomina, et ipsis alę, omnis exiens de ipsis, vult dicere de civitatibus. Et venit sicut ad masculos si in ipsis sperabitis, Rut, ecce venerunt intus ianuam eminentes tritica.

הן אני כפיך לאל ^{(איוב לג, ו)}, ¹ הן הנה היו לבני ישראל ^{(במ' לא, טז)}, ובתוספת ה"א הנה² אנכי עמך ^{(בר' כח, טו)}, ועם הכנוי בדגש הנה הנם ^{(יש' מא, כז)}, הנך הרה ^{(בר' טז, יא)}, ובכנוי המדבר הנני ענו בי ^{(שמ"א יב, ג)}, בקלות שתי הנו"נין ובשוא הנו"ן הראשונה. ובדגש הנו"ן הראשונה ובצרי אמרתי³ הנני הנני ^{(יש' סה, א)}. ובסגול הנו"ן הראשונה ובדגש ק⁴ שתי הנו"נין ויאמר הנני בני ^{(בר' כב, ז)}, הנני מי אתה בני ^{(בר' כז, כח)}, והם במסרה ב' דגשין. ובכנוי המדברים ועתה הננו בידך ^{(יהו' ט, כה)}, הננו עצמך ובשרך אנחנו ^{(שמ"ב ה, א)}, הננו אתנו לך ^{(יר' ג, כב)}, בקלות שתי הנו"נין ובשוא הראשונה. ובדגש שתי הנו"נין ובסגול הראשונה הננו ועלינו ^{(במ' יד, מ)}, הננו עבדים לאדני ^{(בר' מד, טז)}, הננו לך לעבדים ^{(בר' נ, יח)}. והם והם במסרה ג' דגשין, ענינם על הדבר המזומן. ויבא במקום אם, וראו הן היתה כזאת ^{(יר' ב, י)}, הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ^{(שמ' ח, כב)}. וענין אחר כי לא שלם עון האמרי עד הנה ^{(ברשאית טו, טז)}, ולא ראיתיו עד הנה ^{(בר' מד, כח)}, ענינם עד עתה. ויש מפרשים אשר עדן לא היה ^{(קה' ד, ג)}, מתכנתו⁵ עד הן, אשר המה חיים עדנה ^{(קה' ד, ב)}, עד הנה. ובא הנה בענין אחר קרוב לזה הענין אלא שזה הענין מורה על הזמן. עד הנה כלומר עד הזמן הזה. וזה הענין האחר מורה על המקום כלומר המקום הזה. והורדתם את אבי הנה ^{(בר' מה, יג)}, לא תבא הנה ^{(שמ"ב ה, ו)}, לא אתם שלחתם אותי הנה ^{(בר' מה, ח)}, ויחצו הנה והנה ^{(מל"ב ב, יד)}, ודור רביעי ישובו הנה ^{(בר' טו, טז)}, דרך הנה פניהם ^{(יר' נ, ה)}. וענין אחר שיבא לכנוי הנקבות הנסתרות, והעברת את נחלת אביהן להן ^{(במ' כז, ז)}. ובתוספת ה"א כי טובות הנה ^{(בר' ו, ב)}, כי חיות הנה ^{(שמ' א, יט)}, ולהנה כנפים ^{(זכ' ה, ט) 6}.