Marginalia
a. pedes meos vel secundum litteram ambulationes
b. niger vel tristis
Ambulavit. Ambulavit in via de longe, Proverbiorum, ambulans ad occursum tuum, Principio, quare non ambulasti ad me, In deserto, liberati de ense ambulate non stabitis, Ieremie, ecce orientem ibo, Iob, de ore suo lampades ibunt, Iob, et ivit ignis, Nomina, et lingua eorum ambulabit in terra, Psalmiste. Et nomen cum he mulieris ambulatio1, offendentur in ambulatione eorum. Et collectio ambulationes mundi ipsi, Abacuc, ambulationes Sabe, Iob, ambulationes domus sue, Proverbiorum, ambulationes dei mei, Psalmiste. Et sine he mulieris ambulatio, in lavare pedes meos(a) cum butiro, Iob. Et pondus aliud favus mellis, Samuelis.(i) Et cum addictione de mem ambulatio diei. Et dabo tibi ambulationes, Zacarie, in statera clavi2. Et nomen adiectivum et venit viator ad virum divitem, Samuelis, cum quinque punctis. Et cum addictione tau cum he mulieris ambulatis, ambulantes ad dexteram de super ad murum, Ieremie, in statera et filii dominorum, et ipsum adiectivum ut dicere fuerunt ambulantes ad dexteram muri. Et niphal sicut umbra sicut inclinare suum perfectus sum, Psalmiste. Et verbum grave quod non ipsum transiens et non ambulavi in magnis, Psalmiste, niger(b) ambulavi sine sole, Iob, tota die tristis incedebam, Psalmiste, ad lumen sagiptarum tuarum ambulabunt, Abacuc, ambulabimus in sotietate, Psalmiste, si ambulabit vir supra prunas, Proverbiorum3,(ii) et ambulavit plane, Regum. Et transitivum nudum fecerunt ire sine vestimento, Iob, in semita iustitie ambulabo. Et aptabitur ad esse etiam sic iustitia ante ipsum ambulabit, Psalmiste, transiens. Et hitpaal cum deo ambulavit Noe, ambula ante faciam meam, In principio, quod ambulaverunt patres mei, In principio, vult dicere negotiatio in servitio Nominis benedicatur. Et sic ambulavi in veritate tua, modus omnium notus.
הלך בדרך מרחוק (מש' ז, יט), הולך לקראתך (בר' לב, ז), למה לא הלכת אלי (במ' כב, לז), פלטים מחרב הלכו אל תעמדו (יר' נא, נ), הן קדם אהלך (איוב כג, ח), מפיו לפידים יהלכו (איוב מא, יא), ותהלך אש (שמ' ט, כג), ולשונם תהלך בארץ (תה' עג, ח). והשם בה"א הנקבה הליכה, יכשלו בהליכתם (נח' ב, ו). והקבוץ הליכות עולם לו (חב' ג, ו), הליכות שבא (איוב ו, יט), הליכות ביתה (מש' לא, כז), הליכות אלי מלכי1 (תה' סח, כה). ובלא ה"א נקבה2 הלך, ברחץ הליכי בחמה (איוב כט, ו). ובמשקל3 אחר הלך דבש (שמ"א יד, כו), בחמש נקדות. ובתוספת מ"ם מהלך יום (יונה ג, ד), ונתתי לך מהלכים (זכ' ג, ז), בפלס במסמרים (יש' מא, ז). ושם התאר ויבא הלך לאיש העשיר (שמ"ב יב, ד), בחמש נקדות. ובתוספת תי"ו עם ה"א הנקבה תהלוכה, ותהלכות לימין מעל לחומה (נחמ' יב, לא), בפלס ואת בני התערובות (מל"ב יד, יד), והוא תאר כלומר היו הולכות לימין החומה. והנפעל כצל בנטתו נהלכתי (תה' קט, כג). והפעל הכבד שאינו עובר ולא הלכתי בגדולות (תה' קלא, ב), קודר הלכתי בלא חמה (איוב ל, כח), כל היום קודר הלכתי (תה' לח, ח), לאור חציך יהלכו (חב' ג, יא), נהלך ברגש (תה' נה, טו), אם יהלך איש על הגחלים (מש' ו, כח), בחקתי יהלך (יח' יח, ט), ויהלך אט (מל"א כא, כז). והעובר ערום הלכו בלי לבוש (איוב כד, י), בארח צדקה אהלך (מש' ח, כ). ויתכן להיות גם כן צדק לפניו יהלך (תה' פה, יד), עובר. וההתפעל את האלהים התהלך נח (בר' ו, ט), התהלך לפני (בר' יז, א), אשר התהלכו אבתי לפניו (בר' מח, טו), רוצה לומר התעסקות בעבודת השם יתברך. וכן התהלכתי4 באמתך (תה' כו, ג), וענין כלם ידוע.