Ultra. De ultra Damascum, Amos, et de die octavo et ultra¹,⁽ⁱ⁾ Samuelis, accede ultra, ut dicere accede ultra ad locum tuum, elonga a nobis⁽ⁱⁱ⁾ dictio ostendens supra distantiam loci et temporis. Et niphal quod captum est de ipso et ulterioratam ad gentem fortem, Michee, ut dicere elongatam et impulsa. Sic declaravit ipsum rabi Iona. Et dominus meus pater meus expo. pingues et incrassatam ambulantem ante oves pre multitudine pinguedinis sue. Et sic expo. passuc et ponam claudam ad remansionem, clauda que non ipsa potens ad ambulare fortificabo ipsam et ulteriorata que ipsa ambulans de ultra ante oves addam ad fortitudinem suam et ponam ipsam ad gentem fortem. Et hoc proverbium supra Israel et supra⁽ⁱⁱⁱ⁾ David, sicut quod dictus et erit offensus in ipsis^(iv) sicut David et domus David sicut deus sicut angelus dei ante ipsos^(a).

מהלאה לדמשק ^{(עמ' ה, כז)}, ומיום השמני והלאה ^{(וי' כב, כז)}, וחלפת משם והלאה ^{(שמ"א י, ד)}, גש הלאה ^{(בר' יט, ט)}, ¹ אל מקומך רחק² מעלינו ³ מלה מורה על חזוק⁴ המקום והזמן. והנפעל אשר ממנו לוקח⁵ והנהלאה לגוי עצום ^{(מי' ד, ז)}, כלומר הרחוקה והנדחה. כן פרשו רבי יונה. ואדני אבי ז"ל פרשו הבריאה והשמנה ההולכת לפני הצאן מרוב בריאותה. וכן פירש הפסוק ושמתי את הצולעה לשארית ^{(מי' ד, ז)} הצולעה⁶ שאינה יכולה ללכת אחזקנה והנהלאה שהיא הולכת מהלאה לפני הצאן אוסיף על כחה ואשימנה לגוי עצום. וזה משל ⁷ ועל בית דוד כמו שנאמר⁸ והיה הנכשל בהם ⁹ כדוד ובית דוד כאלהים כמלאך י"י לפניהם ^{(זכ' יב, ח)}.