Pinguefactus est. Et commedet et saturabitur et pinguescet, Verba, verbum preteritum et erit pinguis et crassus¹, Isaie, adiectivum, pingues et frondosi erunt, Psalmiste, et adorabunt² omnes pingues terre, Psalmiste. Et nomen et delitiabitur in pinguedine anima vestra, Isaie, cum sex punctis, si prohibui pinguedinem meam, Iudicum, iam memoravimus dicdic prohibui in parte dicduc in loco suo. Et grave impinguasti in oleo caput meum, Psalmiste, audictio bona inpinguabit³ os⁴, Proverbiorum. Et cuius non memoratur agens eius de ipso anima benedictionis pinguis fiet, Proverbiorum, et pulvis eorum magis quam pinguedo pinguis fiet, Isaie. Et dictio composita de hophal et hitpaal pinguefacta est, Isaie. Et modus alius ad fusionem cineris, Et vocavit, cum sex punctis et est cinis, et tota vallis cadaverum et cineris, Ieremie, expo. locus fusionis cineris qui erat foris ad Ierusalem vel⁵ quod erit ipse locus additus in civitate ad futurum. Et expo. et tota vallis cadaverum⁶ caldeizat Ionatan et omnes planities locus quo cadunt ibi cadavera exercitus de Assur, vult dicere quod tota ista vallis erit additio civitatis et omnes campi usque fluvium Cedron. Et ecce non caldeizat et cineris vel caldeizat ipsum exercitum Assur quia erant pingues et pingues sicut quod dictum est supra ipsum et pinguedo carnis sue macra erit. Et verbum grave de ipso et decinerabunt⁷ altarem⁸, In deserto, tollent cinerem suam, et facies ollas suas ad discinerare ipsum, Nomina. Et holocaustum tuum incinerabuntur semper, Psalmiste, he addita sicut he, Et vocavi te. Et expo. ponet ipsam cinerem, ut dicere quod faciat descendere ignem suum de cęlo ad devorare ipsam et ad capere ipsam in voluntate.

ואכל ושבע ודשן ^{(דב' לא, כ)}, פועל עובר, והיה דשן ושמן ^{(יש' ל, כג)}, תאר, דשנים ורעננים יהיו ^{(תה' צב, טו)}, וישתחוו לו¹ כל דשני ארץ ^{(תה' כב, ל)}. והשם והתענג² בדשן נפשכם ^{(יש' נה, ב)}, בשש נקדות. החדלתי את דשני ^{(שופ' ט, ט)}, כבר זכרנו דקדוק החדלתי בחלק הדקדוק במקומו. והכבד דשנת בשמן ראשי ^{(תה' כג, ה)}, ושמועה³ טובה תדשן עצם ^{(מש' טו, ל)}. ושלא נזכר פועלו ממנו נפש ברכה תדשן ^{(מש' יא, כה)}, ועפרם מחלב ידשן ^{(יש' לד, ז)}. ומלה מורכבת מהופעל⁴ והתפעל הדשנה מחלב ^{(יש' לד, ו)}. וענין אחר אל שפך הדשן ^{(וי' ד, יב)}, בשש נקדות והוא האפר. וכל העמק והפגרים⁵ והדשן ^{(יר' לא, לט)}, פירושו מקום שפך הדשן שהיה חוץ לירושלם אמר שיהיה אתו המקום נוסף בעיר לעתיד. ופירוש וכל העמק הפגרים תרגם יונתן וכל משרא אתר דנפל⁶ תמן פגרי משריאת⁷ אתוראה. רוצה לומר כי כל אתו העמק יהיה תוספת העיר וכל השדמות עד נחל קדרון. והנה לא תרגם והדשן או תרגם אותו משריאת אתוראה⁸ לפי שהיו דשנים ושמנים כמו שנאמר עליו ומשמן בשרו ירזה ^{(יש' יז, ד)}. והפעל הכבד ממנו ודשנו את המזבח ^{(במ' ד, יג)}, יסירו דשנו, ועשית סירותיו לדשנו ^{(שמ' כז, ג)}. ועולתך ידשנה סלה ^{(תה' כ, ד)} הה"א נוסף כה"א ואקראה לך ^{(שמ"א כח, טו)}. ופירוש ישימה דשן, כלומר שיוריד אשו מן השמים לאכלה ולקבלה ברצון.