Patiens^(a). Et patiens in munditia sua¹, Et vocavit, modus eius et patiens. Et sic sparges eos sicut patiens, Isaie, et ipsa inmunditia et vocavit patientem^(b) quia quod non est² mulier videns sanguinem que non infirmatur et caput eius et bracchia eius gravia supra ipsam. Propterea fuit merens cor nostrum, tota die merens, Quomodo. Et in pondere alio supra me cor meum merens, Ieremie, in pondere latronis et iot mutatione de he lammed³ appoaal. Et nomen supra lectum meroris, Psalmiste, ad pondus veprium. Et ad multos ipsi sicut męrores cibi mei, Iob, et iudicium eius merores. Et sapiens rabi Iuda scripsit quod sicut dolores cibi mei adiectivum affixum de merentibus. Et rectum quod est nomen. Et pondus aliud sicut⁴ dies inmunditie et feditatis sue, Et vocavit, vel erit infinitum. Et pondus aliud cum additione de mem dolores Egipti mali, Verba. Et modus alius et precidit⁽ⁱ⁾ vestes eeorum, Samuelis, vestimenta eorum.

והדוה בנדתה ^{(וי' טו, לג)}, ענינו והחולה. וכן תזרם כמו דוה ^{(יש' ל, כב)}, והיא הנדה וקראה חולה לפי שאין אשה רואה דם שלא תחלה תחלה ¹וראשה אבריה² ואבריה כבדים עליה. על זה היה דוה לבנו ^{(איכה ה, יז)}, כל היום דוה ^{(איכה א, יג)}. ובמשקל³ אחר עלי לבי דוי ^{(יר' ח, יח)}, בשקל גנב והיו"ד תמורת הה"א למ"ד הפעל. והשם על ערש דוי ^{(תה' מא, ד)}, על משקל סבך. ולרבים המה כדוי לחמי ^{(איוב ו, ז)}, ומשפטו דויי. והחכם רבי יהודה כתב כי כדוי לחמי תאר סמוך מן דוים. והנכון שהוא שם. ומשקל אחד כימי נדת דותה ^{(וי' יב, ב)}, או יהיה מקור. ומשקל אחר בתוספת מ"ם מדוי מצרים הרעים ^{(דב' ז, טו)}. וענין אחר ויכרת את מדויהם ^{(שמ"ב י, ד)}, מלבושיהם.