Doluit. Oculus meus doluit de afflictione, Psalmiste, et omnem animam dolentem implevi, Ieremie. Et verbum grave cum quiete ayn appoal facientes dolere animam, Et vocavit, et iudicium eius dolere facientes. Et nomen et ante ipsum gaudebit dolor, Iob. Et infinitum de levi et non addent ad dolorem¹ Ieremie, in pondere ad amare Dominum deum tuum. Et nomen in pondere alio et dolor anime, Verba, modus eorum² doloris et tristitie.

עני דאבה מני עוני ^{(תה' פח, י)}, וכל נפש דאבה מלאתי ^{(יר' לא, כה)}. והפעל הכבד בהנחת עי"ן הפעל, ומדיבות נפש ^{(וי' כו, טז)}, משפטו מדאיבות. והשם ולפניו תדוץ דאבה ^{(איוב מא, יד)}. והמקור מן הקל, ולא יוסיפו לדאבה ^{(יר' לא, יב)}, בשקל לאהבה את י"י אלהיך ^{(דב' ל, כ)}. והשם במשקל אחר ודאבון נפש ^{(דב' כח, סה)}, ענינם¹ העצבון והדאגה.