Luxit. Mane lux, et nox lux¹ pro me, verbum preteritum, ambulans et lucescens, benoni² ut dicere ambulans et lucere faciens, quia illuminarunt se oculi mei, illuminarunt se oculi mei.⁽ⁱ⁾ Et verbum grave, illuminarunt³ fulgura eius mundum, et⁴ illustravit noctem, illuminet Dominus vultum suum super te, illuminet vultum suum nobis semper, lumen oculorum. Et quod ipsum verbum absolutum de gravi, et terra illuminata est de gloria eius. Et niphal illustrator tu, et illustratum est ipsis in Hebron. Et nomen, in lumine vultus⁵ regis vita, et lumen vultus mei non cadent, et vocavit deus lucem, lux seminata ad iustum, luminare iustorum letabitur, supra nebulas vel palmas cooperuit lucem⁽ⁱⁱ⁾, sicut in nubibus cooperuit luminare, quod non videbitur et precepit supra ipsum ad solem in obviare⁶, ut dicere precepit soli ad abscondi a filiis hominum quando quod obviant ipsi nebulę, quod ipse sicut quod obviaverunt in sole, et faciunt abscondi ipsum. Ubi hec via habitat lux, exposuit excelsus magister Sadia⁷ supra locum⁸ qui est in terra quod ipsum lumen toto anno⁹ excepto die uno, et contrarium eius locus alter totus tenebre excepto die uno, et hoc ipsum et obscuritas ubi iste locus eius ? De luce usque ad dimidium diei, expo. de mane, ut dicere de principio lucis. Et collectio ad facientem luminaria magna.⁽ⁱⁱⁱ⁾ Et cum additione de mem lux magna, omnia luminaria lucis in cęlis nigrescere faciam supra te. Et collectio feminarum duo luminaria, omnia ipsa de modo isto, significatum eius notum modus eorum quod ipse de lingua lux.^(iv) Et est dicens quod inciditur¹⁰ de modo isto haurim et hatumim, et non declaratum penes nos quid ipsa haurim et hatumim, quia similatur secundum passuchim, quod ipsa res alia preter lapides rationalis. Et magister¹¹ noster Salamo exposuit quod ipsum scriptura nominis declarati, quod erat dans ipsum in medio contra¹² rationale quod sui causa erat illustrans¹³ verba sua et perficiens verba sua et non scimus¹⁴ veritatem. Et modus secundus^(a) et non accendatis altare meum frustra, expo. et non accendatis et sic ambulate in igne ignis vestri, quia ignis ipsi in Syon¹⁵,^(v) mulieres venientes comburentes ipsam, expo. debiles sunt mulieres venerunt^(vi) et combusserunt ipsam. Et sic^(b) qui feci te exire de Ur Casdim, ad scire quod exposuerunt ipsum doctores, et iste modus proximus modo primo, vel erit expo. Ur Casdim vallis Casdim, et propterea in vallibus onorate domini, expo. in vallibus. Cavernula aspidis, expo. foramen aspidis. Et modus quartus^(c) ad colligere olera, expo. virides, et sic dixit targum ad colligere virides. Et in verbis doctorum et exivit unus in agrum ad colligere virides. Quid virides? Legimus de nomine suo de Rabi Meir hoc granulum^(d). Dixit etiam Iohanan¹⁶ quare vocatur virides ? Quod illustrare facit oculos, et ipsum quod vocant ipsum in latino vruga^(e). Et est qui declaravit quia ros viridium ros tibi, de hoc modo¹⁷, ut dicere ros conveniens ad virides vel expo. sicut lumen diei. Et modus quintus^(f) sicut sol clarus supra pluviam, ecce extendit supra ipsum pluviam suam, spargit nebulam pluvię suę¹⁸, modi isti¹⁹ pluvię. Et in verbis doctorum dixit rabi²⁰ Iohanan omnis ora dicta in eliu, non ipsa si non descentio pluvię. Et est qui dicit quod vocatur pluvia or propter luminare minus, quia in motione²¹ sua erit pluvia in mandato creatoris. Et est qui expo. ecce extendit supra ipsum oro solem²² suum, et sic zar et or obscuravit se in cęlis eius, luna et sol, et ipsum de modo primo. Et modus sextus^(g) greges ad orot, ipsa presepia, et ipsum conversum de stabulis equorum.

הבקר אור ^{(בר' מד, ג)}, ולילה אור בעדני ^{(תה' קלט, יא)}, פעל עבר. הולך ואור ^{(מש' ד, יח)}, בינוני כלומר הולך ומאיר, כי אורו עיני ^{(שמ"א יד, כט)}, ותארנה עיני^{1 (שמ"א יד, כז) 2} . והפעל הכבד האירו ברקיו תבל ^{(תה' צז, ד)}, ויאר את הלילה ^{(שמ' יד, כ)}, יאר יי פניו אליך ^{(במ' ו, כה)}, יאר פניו אתנו סלה ^{(תה' סז, ב)}, מאירת עינים ^{(תה' יט, ט)}. ואשר הוא פועל עומד מן הכבד³, והארץ האירה מכבודו ^{(יח' מג, ב)}. והנפעל נאור אתה ^{(תה' עו, ה)}, ויאור להם בחברון ^{(שמ"ב ב, לב)}. והשם, באור פני מלך חיים ^{(מש' טז, טו)}, ואור פני לא יפילון ^{(איוב כט, כד)}, ויקרא אלהים לאור יום ^{(בר' א, ה)}, אור זרוע לצדיקים^{4 (תה' צז, יא)}, אור צדיקים ישמח ^{(מש' יג, ט)}, על כפים כסה אור ^{(איוב לו, לב)}, ⁵ כאילו בעננים כסה האור, שלא יראה ויצו עליה על השמש כמפגיע, כלומר צוה על השמש להסתר מבני אדם כשמפגיע בה העבים, שהם כאילו פגעו בשמש והסתירוה. אי זה הדרך ישכן אור ^{(איוב לח, יט)}. פירש הגאון רב סעדיה על מקום שיש בארץ שהוא אור כל השנה חוץ מיום אחד, והפכו מקום אחר כלו חשך חוץ מיום אחד, וזהו חשך⁶ איזה מקומו. מן האור עד מחצית היום ^{(נחמ' ח, ד)}, פירושו מן הבקר, כלומר מתחלת האור. והקבוץ לעושה אורים גדולים ^{(תה' קלו, ז)}. ⁷ ובתוספת מ"ם את המאור הגדול ^{(בר' א, טז)}, כל מאורי אור בשמים אקדירם עליך ^{(יח' לב, ח)}. ובקבוץ הנקבות, את שני המאורות ^{(בר' ח, טז)}, כלם שהם מענין זה ⁸ ידוע ענינם⁹ שהוא מלשון אורה. ¹⁰ ויש אומרים כי נגזר מענין זה את האורים ואת התמים ^{(וי' ח, ח)}, ולא נתברר אצלנו מה הם אומרים¹¹ האורים והתמים, כי ידמה לפי הפסוקים שהם דבר אחר זולתי אבני החשן. ורבינו שלמה ז"ל¹² פירש שהוא כתב שם המפורש שהיה נתנו בתוך כפלי החשן שעל ידו היה מאיר את דבריו ומתמם את דבריו, ולא נדע האמת. וענין שני ולא תאירו מזבחי חנם ^{(מל' א, י)}, פירושו¹³ ולא תלהיבו, וכן לכו באור אשכם ^{(יש' נ, יא)}, אשר אור לו בציון ^{(יש' לא, ט) 14} . נשים באות מאירות אותה ^{(יש' כז, יא)}, פירוש חלשים כמו נשים¹⁵ יבאו¹⁶ ויבערו אותה. וכן אשר הוצאתיך ^{(בר' טו, ז)}, לדעת שפירשו בו רבותינו ז"ל¹⁷, וזה הענין קרוב לענין הראשון, או יהיה פירושו אור כשדים בקעת כשדים¹⁸, וכן על כן באורים כבדו י"י ^{(יש' כד, יד)}, פירושו בעמקים. מאורת צפעוני ^{(יש' יא, ח)}, פירושו חור צפעוני. וענין רביעי ללקט ארות ^{(מל"ב ד, לט)}, פירושו ירקות, וכן אמר התרגום¹⁹ ללקטא ירקונין. ודברי²⁰ רבותינו ז"ל²¹ ^[א] ויצא אחד אל השדה ללקט אֹרוֹת, מאי אורות? תנא משמיה דרבי מאיר זה גרגיר, אמר רבי יוחנן למה נקרא שמו ארות? שמאיר את העינים, והוא שקורין לו²² בלעז אורוגא. ויש מי שמפרש על²³ אורות טלך ^{(יש' כו, יט)}, מזה הענין, כלומר טל הראוי, ליק²⁴ לירקות. או פירושו כמו אור היום. וענין חמשי כחם צח עלי אור ^{(יש' יח, ד)}, יפיץ ענן אורו ^{(איוב לז, יא)}, הן פירש עליו אורו ^{(איוב לו, ל)}, ענין אלו מטר. ובדברי רבותינו ז"ל ^[ב] אמר רבי יוחנן כל אורה שנאמרה באליהוא אינה אלא בירידת גשמים. ויש אומרים כי נקרא המטר אור, בעבור המאור הקטן, כי בתנועותיו יהיה המטר בצווי הבורא. ויש מי שפרש הן פרש עליו אורו ^{(איוב לו, ל)}, שמשו. וכן צר ואור חשך בעריפיה ^{(יש' ה, ל)}, הירח והשמש, והוא מענין הראשון. וענין ששי ועדרים לאורות ^{(דה"ב לב, כח)}, הם האבוסים, והוא הפוך מאֻרְוֹת סוסים ^{(מל"א ה, ו)}.