Tribulavit. Et tribulabunt vos tribulare Madianitas quia tribulantes ipsi vos, et tribulabo tribulantes te, Nomina, vult dicere tribulantes. Et possibile ad esse de ista radice et Iuda non tribulavit Ephraim, Isaie. Et iam scripsimus ipsum in radice petra et fuerunt tribulate, Regum, ad tribulare ad revelare turpitudinem eius. Et nomen de tribulatione, Psalmiste, inter tribulationes, Quomodo, et tribulationes inferni invenerunt me, Psalmiste. Et sapiens rabi Iona posuit modum alium et irritabat ipsum tribulatrix eius in radice petra. Et scripsit rabi Iuda in proprietate ista et tribulabit te, Verba, et tribulari faciam hominem, Sophonię. Et iam scripsimus ipsa in radice lapis. Et sic scripsimus ibi tribulator et inimicus tribulatio sicut puerpere in sex tribulationibus tribulatio mihi valde et similia ipsis. Et aptabitur esse radix hominis¹ omnium ipsorum tribulavit. Et modus alius quis ligavit aquas in panno, Proverbiorum, colligam aquas in nubibus eius, Iob, sicut ligant petram in purpura, Proverbiorum. Et grave et scissa et colligata, Iosue. Et nomen ligamen argenti caput stipendiant ad ligamen pertusum, Haggei, et ecce vir ligamen argenti sui ligamina argenti eorum, Principio, ligamen myrrhe² dilectus meus mihi, Cantici, modus eorum modus ligaminis. Et possibile ad esse de³ proprietate ista et de modo isto ligare legem, Isaie. Et iam scripsimus ipsum in radice petra et in radice custodivit. Et rectum quod erit de modo isto et fuerunt ligate usque in diem mortis eorum, Samuelis, ut dicere ac si fuerunt ligate quod non soluti fuerunt ad nuptias facere ad hominem et non cadet lapillus terram, Amos, quod non inveniretur in ipsa etiam lapillus, Samuelis, expo. lapis et est sicut lapis et tribulavit et tribulavit in modo uno.

וצררו אתכם ^{(במ’ לג, נה)}, צרור את המדינים ^{(במ’ כה, יז)}, כי צוררים¹ הם לכם ^{(שמ’ כה, יח)}. ² ותהיינה צרורות^{3 (שמ"ב כ, ג)}, לצרור⁴ לגלות ערותה ^{(וי’ יח, יח)}. והשם מן המצר ^{(תה’ קיח, ה)}, בין המצרים ^{(איכה א, ג)}, ומצרי שאול מצאוני ^{(תה’ קטז, ג)}. והחכם רבי יהודה שם ענין אחר וכעסתה צרתה ^{(שמ"א א, ו)}, לצרור⁵ לגלות ערותה ^{(וי’ יח, יג)}. וכבר בארנו ענין צרתה בשרש צור. וכתב רבי יהודה בעיקר⁶ זה והצר לך ^{(דב' כח, נב)}, והצרותי⁷ לאדם ^{(צפ' א, יז)}, וכבר כתבנום בשרש צור. וכן כתבנו שם צר ואויב ^{(אס' ז, ו)}, צרה כמבכירה ^{(יר’ ד, לא)}, בשש צרות ^{(איוב ה, יט)}, צר לי מאד ^{(שמ"ב כד, יד)}, והדומים להם. ויתכן היות שרש כלם⁸ צרר. וענין אחר מי צרר מים בשמלה ^{(מש' ל, ד)}, צורר⁹ מים בעביו ^{(איוב כו, ח)}, כצרור אבן במרגמה ^{(מש' כו, ח)}. והכבד ומבוקעים ומצוררים^{10 (יהו’ ט, ד)}. והשם צרור הכסף לקח בידו ^{(מש' ז, כ)}, משתכר אל צרור נקוב ^{(חגי א, ו)}, והנה איש צרור כספו בשקו^{11 (בר’ מב, לה)}, את צרורות כספהם^{12 (בר’ מב, לה)}, צרור המור¹³ דודי לי ^{(שה"ש א, יג)}, ענינם ענין קשירה. ואפשר להיות מעיקר¹⁴ זה ומענין זה צר¹⁵ תעודה ^{(יש’ ח, יז)}. וכבר כתבנוהו בשרש צור ובשרש נצר. והנכון שיהיה מן הענין הזה ותהיינה צרורות¹⁶ עד יום מותן¹⁷ כלומר כאלו¹⁸ היו קשורות שלא הותרו להנשא לאדם. ולא יפול צרור ארצה^{19 (עמ' ט, ט)}, עד²⁰אשר לא ימצא²¹ שם גם צרור ^{(שמ"ב יז, יג)}, פירושו אבן והוא כמו צור, וצור וצרר בענין אחד.