Risit. Quia hoc risit non risi omnis audiens ridebit me et risit Sara intra se non quod protulerit rem de ore suo propterea negavit propter timorem, vel expo. et risit Sara¹ intra se quod risit intra se ad intra se quod non vidit homo ipsam ridentem. Et nomen risus fecit mihi deus, In principio, hic risus in ore. Et grave et lusit ante ipsos, Iudicum, ludetis² cum Rebecca, In principio, et surrexerunt ludere, Nomina, et hoc delectatio et gaudium ad deludere in me ad deludere in me quem genuit Abrahe³ deludentem, In principio, deridentem et omnia ipsa intrantia sub modo risus.

למה זה צחקה שרה ^{(בר’ יח, יג)}, לא צחקתי ^{(בר’ טו)}, כל השומע¹ יצחק לי ^{(בר’ כא, ו)}, ותצחק שרה בקרבה ^{(בר’ יח, יב)}, כלומר צחקה ואמרה בקרבה לא שהוציאה הדבר² בפיה³ על כן כחשה בעבור היראה. או פירוש ותצחק שרה בקרבה שחצחקה⁴ בינה לבינה⁵ שלא ראה אדם אותה⁶ צוחקת. והשם צחק עשה לי אלהים ^{(בר' כא, ו)}, זה צחוק בפה. והכבד ויצחק לפניהם ^{(שופ’ טז, כה)}, מצחק את רבקה אשתו ^{(בר’ כו, ח)}, ויקומו⁷ לצחק ^{(שמ’ לב, ו)}, וזה שעשוע ושמחה. לצחק בי ^{(בר’ לט, יז)}, להתעלל⁸ בי. אשר ילדה לאברהם מצחק ^{(בר’ כא, ט)}, מלעיג וכלם⁹ נכנסים תחת ענין השחוק¹⁰.