Iustificavit. Iustificaverunt se simul, Psalmiste, iustificavit se de me, Principio, dabunt testimonia eorum et iustificabunt se, Isaie, ut iustifices te in verbis tuis, Psalmiste, iustificabunt se de te, Ezechielis, quia non iustificabit se ante te omnis vivens, Psalmiste. Et adiectivum Dominus iustus, et pervertit verba iusta, Nomina¹, viri patroni rationum. Et simile ipsi et viri iusti ipsi iudicabunt ipsos, Ezechielis, fortes et iudicia iusta, Verba, et si captivitas iusta liberabitur, Isaie, expo. iustus in captivitate sua ista ut dicere quod in iustitia² ceperunt et hoc verbum populorum quod dicunt quod sunt fortes et iusti in captivitate Israel quod captivaverunt ipsos et quomodo liberabuntur de manu eorum. Respondit Sanctus Benedictus Ipse etiam captivitas fortis capietur, licet quod vos fortes ego capiam captivitatem de manu vestra et quod quod dixistis et si captivitas iusti liberabitur non ipsa captivitas iusta si non captio fortis et liberabitur de manu vestra quia non vobis in ipsa iuditium et de ante et dicemus iustus, Isaie, expo. si annunciavit de ante futura dicemus invenire ipsos quia ipse iustus et fidelis in verbis suis et incidam de te iustus et impius, Ezechielis, caldeizat Ionatan et captivabo de te excellentiam tuam ut ad desolare peccatores tuos. Et nomen iusticiam iusticiam sequeris, Verba, cum sex punctis dixisti iustitia mea a deo, Iob. Et in lingua mulieris et reputavit ipsam ipsi iustitiam et testificabitur in me iustitia mea, In principio. Et niphal et iustificabitur sanctitas, Danielis. Et hitpaal quid dicemus et quid iustificabimur, In principio, ut dicere quod poterimus ad ratiocinari quod sumus³ iusti. Et verbum et iustificabunt iustum, Verba, et ad me venient omnis vir qui erit ipsi lis. Et iudicium et iustificabo ipsum, Samuelis, dixit et iustificabo ipsum supra clamante quia pro certo unum iustificabit et alterum malignari faciet sed supra clamante dixit et ipse quod ipsi lis et iuditium quia non iustificabo impium, Nomina, miserum et pauperem iustificate, Psalmiste, et iustificantes multos, Danielis. Et grave aliud et iustificavit animam suam rebellans Israel, Ieremie, et iustificasti sororem tuam, Ezechielis, loquere quia volui iustificare te, Iob, in iustificare te sororem tuam, Ezechielis, tau addita sicut iuditium quod addita est he infinito sicut ad amare Dominum⁴ deum tuum.

. צדקו יחדו ^{(תה’ יט, י)}, צדקה ממני ^{(בר’ לח, כו)}, יתנו עדיהם ויצדקו ^{(יש’ מג, ט)}, למען תצדק בדברך ^{(תה’ נא, ו)}, תצדקנה ממך ^{(יח’ טז, נב)}, כי לא יצדק לפניך כל חי ^{(תה’ קמג, ב)}. והתאר י"י הוא¹ הצדיק ^{(שמ’ ט, כז)}, ויסלף דברי צדיקים ^{(שמ’ כג, ח)}, אנשים בעלי טענות ודומהו ואנשים צדיקים המה ישפטו אותהם ^{(יח’ כג, מה)}, חקים ומשפטים צדיקים^{2 (דב' ד, ח)}. ואם שבי צדיק ימלט ^{(יש’ מט, כד)}, פירושו הצדיק בשביו זה ³, כלומר כי בצדק לקחו. וזהו⁴ מאמר האומות שאומרין⁵ שהם גבורים וצדיקים בשבי ישראל ששבו אותם ואיך ימלט⁶ מידם? ענה הקדוש ברוך הוא גם שבי גבור יקח ^{(יש’ מט, כה)}, אף על פי שאתם גבורים אני אקח השבי מידכם ⁷ כי אין⁸ לכם בו דין. ומלפנים ונאמר צדיק ^{(יש' מא, כו)}, פירושו אם הגיד מלפנים העתידות נאמר בבואם⁹ כי הוא צדיק ונאמן בדבריו. והכרתי ממך צדיק ורשע ^{(יח’ כא, ח)}, תרגם¹⁰ יונתן ואגלי מינך זכאך בדיל לשצאה¹¹ חייבא¹². והשם צדק צדק תרדף^{13 (דב' טז, כ)}, בשש נקדות¹⁴. אמרת צדקי מאל ^{(איוב לה, ב)}. ובלשון נקבה ויחשבה לו צדקה ^{(בר’ טו, ו)}, וענתה בי צדקתי ^{(בר’ ל, לג)}. והנפעל ונצדק קדש ^{(דנ' ח, יד)}. וההתפעל מה נדבר ומה נצטדק ^{(בר’ מד, טז)}, כלומר מה נוכל לטעון שנהיה צדיקים. והפעל הכבד והצדיקו את הצדיק ^{(דב' כה, א)}, ועלי יבא¹⁵ כל איש אשר יהיה לו ריב ומשפט והצדקתיו ^{(שמ"ב טו, ד)}, אמר והצדקתיו על הצועק, כי בודאי האחד יצדיק והאחד ירשיע, אבל על הצועק אמר והוא אשר לו ריב ומשפט. כי לא אצדיק רשע ^{(שמ’ כג, ז)}, עני ורש הצדיקו ^{(תה’ פב, ג)}, ומצדיקי הרבים ^{(דנ' יב, ג)}. וכבד אחר צדקה נפשה משובה¹⁶ ישראל ^{(יר’ ג, יא)}, ותצדקי את אחותך^{17 (יח’ טז, נא)}, דבר כי חפצתי צדקך ^{(איוב לג, לב)}, בצדקתך אחיותך ^{(יח’ טז, נב)}, התי"ו נוספת כמשפט שנוספה¹⁸ ה"א על המקור ¹⁹ לאהבה את י"י אלהיך.