Vidit. Quia vidit Dominus, Principio, videre vidi, Nomina, et educam vos sicut vidi, Ezechielis, expo. sicut vidi maliciam eorum. Vel expo. sicut quod visum est mihi. Et sic caldeizat Ionatan sicut discoopertum fuit ante me. Et cor meum vidit multum sapientiam et scientiam, Ecclesiastes, vade nunc vide pacem fratrum tuorum. Et vidit Iacob quod esset triticum in Egipto, In principio, expo. vidit quod viri terre ibant ad emere triticum de Egipto¹. Vel vidit in corde suo ut dicere intellexit quia quod intellexit et vidit, sicut et cor meum vidit multum. Generatio vos² videte verbum Domini, Hieremie, ut dicere date scientiam vestram ad verbum Domini. Et sic in visione cordis vide verba tua bona et certa, Samuelis, ut dicere da scientiam tuam et intellige. Et videbit turpitudinem suam, Et vocavit, oculi mei videbunt in ipsa, Michee, nun³ daggessata quod non sicut⁴ iuditium. Tunc videbis et claresces, Isaie, ipsi inspicient videbunt in me, Psalmiste, et oculi eius ad sanctum Israel videbunt, Isaie, anni vidimus malum, Psalmiste, somnum in oculis eius non ipse videns, Ecclesiastes, calefactus sum vidi ignem, Isaie, dixisti non videns me, Psalmiste, cames magna loco cames parve. Post videntem me, Principio, videntem me vult dicere quod apparuit mihi et videbit in afflictione mea. Et vidit Israel filios Ioseph, In principio, expo. vidit ipsos et non cognovit ipsos quia non poterat ad videre bene et hoc est non poterit ad videre. Et quia sensus oculi est magnus magis quam reliquum sensuum petunt reliquum sensuum⁵ ipsi sicut et totus populus videntes voces, Nomina, vide odorem filii mei, In principio. Non videbo deum, Isaie, expo. gaon magister Sadaia sicut ratio laudis. Et rectum ipsum quia visio creatoris est laus et laus ante ipsum et intelligere⁶ in viis eius. Et non videbit quando veniet calor, ad viam exempli ac si non videbit calorem et non arescet propter calorem venientem ad mundum ac si non videns ipsum. Et sic et non videbit quando veniet bonum, Ieremie, et bonum ad arborem pluvia⁷. Et obscurabuntur oculi, Ecclesiastes, oculi. Et est in modo visionis bellum et interfecit ipsum in Megido in videre ipsum, ut dicere in preliari ipsum cum ipso. Et sic videbimus nos faciebus, Regum. Et est declarans sic quare preliamini, Principio, vel expo. quare ostenditis eis ostenditis⁸ personas vestras quod vos saturi et est vobiscum esca quia totum reliquum mundi vadunt ad emere triticum et vos sedentes. Et in modo cuius quod debitum et preceptum convenientes⁹ ad dare ipsi, Hester, ut dicere puellas honoratas que fuerunt convenientes ad servire ipsi. Et sunt expo. ipsi inspicient videbunt¹⁰ in me, modus contemptus. Et sic ad deridere in te, Ezechielis, omnem altitudinem videbunt, Iob, et non necesse ad educere ipsa de modis eorum¹¹. Et sic caldeizat Ionatan ad deridere in te ad deridere in te¹². Et nomen¹³ consumetur caro sua de visu, non videbit me oculis visionis, Iob, et bonus visus, Samuelis. Et cum cames rapta te deus visionis ut dicere¹⁴ deus visionis tu quod poterit homo ad videre te. Quia dixit si etiam hic vidi, In principio, ut dicere hic cognovi quod erat angelus, quia in adhuc quod erat loquens cum ipsa coopertus de oculis eius et non vidit ipsum. Et hoc expo. si etiam hic vidi, post ipsum rem quando divisus fuit de me⁽ⁱ⁾ usque quo fuerit procul et abscondatur de oculo suo¹⁵. Et pondus aliud erraverunt in visione, Isaie, datur⁽ⁱⁱ⁾ ut dicere in prophetia¹⁶. Et dominus meus pater meus expo. in re que ipsa visa ad omnem hominem ipsi erraverunt. Et expo. visio nomen visionis. Et cum pronomine loquentis post visionem meam, In principio, ut dicere prophetiam meam. Sic scripsit ipsum Iacob filius Eleazari et compositum est. Et sic scripsit et cum inferno fecimus pactum in statera¹⁷ sonitus de fac reverti animam meam de sonitu eorum, primoticam pluviam et serotinam. Et pondus aliud intelligens in videre deum, Verba, ut dicere in prophetia dei. Et pondus aliud si non visio oculorum eius, Ecclesiastes. Et niphal non fuit et non visa sunt ista, Iudicum, et apparuit supra alis¹⁸ venti, Samuelis, quia in nube apparebo supra opertorio, Et vocavit. Et videbitur in gaudio vestro et ipsi confundentur.⁽ⁱⁱⁱ⁾ Ad Dominum qui apparuit ad ipsum, In principio. Et hitpaal¹⁹ videbimus nos faciebus, quare videbimini. Et cuius non²⁰ memoratur est²¹ agens suus de daggessato fracta fuerunt ossa eius non visa fuerunt, et aleph daggessata. Et verbum grave quod ostendit Dominus, In deserto, feci videre te cum oculis tuis, Verba. Et venit et²² videre faciam gentes turpitudinem tuam, Nahum, cum patha he quod non sicut mos. Faciam videre ipsum mirabilia, Michee, et descensum brachii sui videre faciet, Isaie, et videre fecit ipsos filium regis, Regum. Et nomen de ipso desiderabilis ad visum, Principio, intellige ad istam visionem, et stupui supra visione, Danielis. Et collectio et in visionibus oculorum tuorum, Ecclesiastes, si etiam ad visiones suas proicietur, Iob. Et in lingua mulieris in visione ad ipsum cognoscar, et vidi ego Daniel solus visionem. Et collectio in visionibus noctis, In principio. Et cuius non memoratus est agens suus de ipso et ostendetur sacerdoti, Et vocavit. Sicut speculum forte, Iob, in speculis facientium²³ exercitum, Nomina, est instrumentum quo speculantur in ipso facies. Et iam declaravi sicut speculum forte in radice fudit et in speculis facientium exercitum in radice exercitavit. Et modus alius et aufferet covaczium(?)^(a)²⁴ suam cum penna sua, Et vocavit, et²⁵ covaczium sicut targum eius. Et in radice volavit declaravimus ipsum. Et pondus aliud et ponam te sicut stercus, Nahum, modus sordis et stercoris. Et paol²⁶ de verbo gravi de hoc ve²⁷ sordidata et inquinata fuit, Sophonie. Et venit holem loco cames rapte. Et possibile quod fuit nomen divisum de cavaczio²⁸ suo et avis quedam et avis, Verba. Dixerunt doctores nostri raa hec sciens et quare vocatum fuit nomen suum raa ? Quod videt magis.

כי ראה י"י ^{(בר' כט, לב)}, ראה ראיתי ^{(שמ' ג, ז)}. ואסיר אתהן כאשר ראיתי ^{(יח' טז, נ)}, פירושו¹ כאשר ראיתי רעתם או פירושו כמו שנראה לי². וכן תרגם יונתן כמה דגלי³ קדמי. ולבי ראה הרבה חכמה ודעת ^{(קה' א, טז)}, לך נא ראה את שלום אחיך ^{(בר' לז, יד)}. וירא יעקב כי יש שבר ^{4 (בר' מב, א)}, ⁵ כי ראה⁶ אנשי הארץ הולכים לשבור⁷ בר במצרים⁸. או ראה בלבו כלומר הבין לפי⁹ ששמע וראה, כמו ולבי ראה הרבה חכמה ודעת. הדור אתם ראו את ^(iv)10דבר י"י ^{(יר' ב, לא)}, כלומר תנו דעתכם לדבר י"י. וכן בראיית¹¹ הלב ראה דבריך טובים ונכוחים ^{(שמ"ב טו, ג)}, כלומר תן דעתך והבין. וראה את ערותה ^{(וי' כ, יז)}, עיני תראינה¹² בה ^{(מי' ז, י)}, הנו"ן דגושה שלא כמשפט. אז תיראי¹³ ונהרת ^{(יש' ס, ה)}, המה יביטו יראו בי ^{(תה' כב, יח)}, ועיניו אל קדוש ישראל תראינה ^{(יש' יז, ז)}, שנת¹⁴ ראינו רעה ^{(תה' צ, טו)}, שנה¹⁵ בעיניו איננו רואה^{16(קה' ח, טו)}, חמותי ראיתי אור ^{(יש' מד, טז)}, אמרת אין רואני^{17 (יש' מז, י)}, קמץ גדול תחת קמץ קטן. אחרי רואי^{18 (בר' טז, יג)}, רואה אותי רוצה¹⁹ לומר הנראה אלי וראה²⁰ אותי בעניי. וירא ישראל את בני יוסף ^{(בר' מח, ח)}, פירושו²¹ ראם ולא הכירם כי לא יכול²² לראות היטב וזהו לא²³ יוכל לראות ^{(בר' מח, י)24}. ולפי שהרגשת העין היא גדולה משאר ההרגשות נשאלות שאר ההרגשות לה כמו וכל העם רואים²⁵ את הקולות^{26 (שמ' כ, יח)}, ראה ריח בני ^{(בר' כז, כז)}. לא אראה יה ^{(יש' לח, יא)}, פרש²⁷ הגאון רב סעדיה ²⁸ בטעם הודאה. ונכון הוא כי ראות הבורא הוא ההודאה²⁹ והשבח לפניו והתבונן בדרכיו. ³⁰וחשכו הרואות^{37 (קה' יב, ג)}, העינים. ויש בענין ראיית³⁸ המלחמה³⁹ וימיתהו במגדו כראותו⁴⁰ אותו^{41 (מל"ב כג, כט)}, כלומר בהלחמו אותו⁴². וכן נתראה פנים ^{(מל"ב יד, ח)}. ויש מפרשים⁴³ כן למה תתראו ^{(בר' מב, א)}. או פירוש למה תתראו, למה⁴⁴ תראו עצמכם שאתם שבעים ויש עמכם אוכל⁴⁵ כי ⁴⁶ שאר העולם הולכים לשבור⁴⁷ שבר ואתם יושבים. ובענין מה שהוא חוב וחוק⁴⁸ הראויות⁴⁹ לתת⁵⁰ לה ^{(אס' ב, ט)}, כלומר נערות נכבדות שהיו ראויות לשמש לה⁵¹ויש מפרשים המה יביטו יראו בי^{52 (תה' כב, יח)}, ענין בזיון. וכן לראוה בך ^{(יח' כח, יז)}, את כל⁵³ גבוה⁵⁴ יראה ^{(איוב מא, כו)}, ואין צריך⁵⁵ להוציאם מענינם. וכן תרגם יונתן לראוה בך לאסתכלא בך. והשם יכל בשרי⁵⁶ מראי^{57 (איוב לג, כא)}, ואין⁵⁸ לא תשורני⁵⁹ עיןרואי^{60 (איוב ז, ח)}, וטוב ראי ^{(שמ"א טז, יב)}. ובקמץ חטף אתה אל ראי ^{(בר' טז, יג)}, כלומר אל ראות אתה שיוכל אדם לראותך. כי אמרה הגם הלום⁶¹ ראיתי ^{(בר' טז, יג)}, כלומר בזה הכירה שהיה מלאך, כי בעוד שהיה מדבר עמה נעלם מעיניה ולא ראתהו. וזהו פירוש הגם הלום⁶² ראיתי, כלומר שלא ראיתי אחריו דבר כשנפרד ממני כדרך העולם שיראה אחר הנפרד⁶³ ממנו עד שיהיה⁶⁴ רחוק ויתעלם מעיניו. ומשקל אחר שגו ברואה^{65 (יש' כח, ז)}, כלומר בנבואה. ואדני⁶⁶ אבי ז"ל פירש בדבר שהוא נראה לכל אדם הם שגו ⁶⁷. ופירוש⁶⁸ רואה שם הראיה. ובכנוי המדבר אחרי רואי^{69 (בר' טז, יג)}, כלומר נבואתי. כן כתבו החכם ⁷⁰רבי יעקב יעקב ⁷¹בן אלעזר. ונכון הוא. וכן כתב ועם שאול עשינו חוזה⁷², שם בפלס שואה⁷³ מן השיבה נפשי משואיהם^{74(תה' לה, יז)}, יורה ומלקוש ^{(דב' יא, יד)}. ומשקל אחר המבין בראות האלהים ^{(דה"ב כו, ה)}, כלומר בנבואת האלהים. ומשקל⁷⁵ אחר כי אם ראות עיניו ^{(קה' ה, י)}. והנפעל לא נהיתה⁷⁶ ולא נראתה כזאת ^{(שופ' יט, ל)}, וירא על כנפי רוח ^{(שמ"ב כב, יא)}, כי בענן אראה ^{77 (וי' טז, ב)}. ונראה בשמחתכם והם יבשו^{78 (יש' סו, ה)}, פירושו הקדוש ברוך הוא יהיה נראה ונגלה בשמחתכם והם יבשו⁷⁹.⁷⁹ לי"י הנראה אליו ^{(בר' יב, ז)}. וההתפעל⁸¹ נתראה פנים ^{(מל"ב יד, ח)}, למה תתראו ^{(בר' מב, א)}. ישלא⁸² נזכר פועלו ⁸³ מהדגוש ושפו עצמותיו⁸⁴ לא ראו ^{(איוב לג, כא)}, והאל"ףלא⁸⁵ נדגשה⁸⁶. והפעל הכבד אשר הראה י"י ^{(במ' ח, ד)}, הראיתיך בעיניך^{87 (דב' לד, ד)}. ⁸⁸ובא והראיתי גוים מערך ^{(נח' ג, ה)}, בפתח הה"א שלאאראנו⁸⁹ כמנהג. אראנו נפלאות ^{(מי' ז, טו)}, ונחת זרועו יראה ^{(יש' ל, ל)}, וירא אותם⁹⁰ את בן המלך ^{(מל"ב יא, ד)}. והשם ממנו נחמד למראה ^{(בר' ב, ט)}, הבן להלז את המראה ^{(דנ' ח, טז)}, ואשתומם על המראה ^{(דנ' ח, כז)}. ובקבוץ⁹¹ ובמראי⁹² עיניך ^{(קה' יא, ט)}, הגם אל מראיו יוטל^{93 (איוב מא, א)}. ובלשון נקבה במראה אליו אתודע ^{(במ' יב, ו)}, וראיתי אני דניאל לבדי⁹⁴ את המראה ^{(דנ' י, ז)}. והקבוץ במראות⁹⁵ הלילה ^{(בר' מו, ב)}. ושלא נזכר פועלו⁹⁶ ממנו והראה את הכהן ^{(וי' יג, מט)}. ⁹⁷ כראי מוצק ^{(איוב לז, יח)}, במראות הצבאות^{98 98 (שמ' לח, ח)}, והוא¹⁰⁰ הכלי שמסתכלין בו הפנים. וכבר¹⁰¹ פירשתי^{102 98} כראי מוצק בשרש יצק, ובמראות¹⁰⁴ הצובאות¹⁰⁵ בשרש צבא. וענין אחר והסיר את מראתו¹⁰⁶ בנוצתה^{107 (וי' א, טז)}, והוא הזפק כתרגומו¹⁰⁸. ובשרש נצה¹⁰⁹ פרשנוהו¹¹⁰. ומשקל אחר ושמתיך כראי ^{(נח' ג, ו)}, ענין טנוף¹¹¹ ולכלוך. והפעול¹¹² מהפעל הכבד מזה הוי מוראה¹¹³ ונגאלה ^{(צפ' ג, א)}, ובא החלם¹¹⁴ תחת קמץ חטף. ¹¹⁵והראיה¹¹⁶ ואת האיה ^{(דב' יד, יד)}, אמרו רבותינו ז"ל ^[א] ראה זו דאה ולמה נקרא שמו¹¹⁷ ראה שרואה ביותר.