Fuit. Ipse fuit fortis venator, Principium, si transiisti mecum et eris mihi ad onus, Samuelis. Deficiens iot que est in loco lamed¹ appoaal de scriptura. Et massoret supra ipsum non est deficiens. Et sic et fuit mihi ad salutem, Samuelis, deficiens iot que² in loco lamed³ appoaal. Et propterea quod ipsum scriptum cum he in fine non conclusit ipsum patronus massoret sicut deficiens. Et massora recta supra et fuisti supra me ad onus non deficiens de deficienti⁴. Ego ero ipsi ad patrem, Samuelis, ecce manus Domini existens, Nomina, tu est ad millia millium⁵, In principio, sit nunc iuramentum, In principio, quis iste dixit et fuit, Quomodo, et fuit lux, In principio. Et niphal fuit res ista, fuit sicut res magna ista, Et miserebor, modus eorum scitus. Et modus alius fractus⁶ fui et infirmatus sum, Danielis, et somnus suus fractus fuit supra ipsum, Danielis, desiderium fractum sapidum erit anime, Proverbiorum, modus fractionis. Et expo. nihiata⁷ supra ipsum fuit contrarium et somnus meus sapuit mihi. Et sunt declarantes de isto modo et infirmatus sum et ero sicut unus hominum, Iudicum, et fregit se Daniel usque annum unum ad Cores regem, Danielis, et duo viri principes exercituum fregerunt filium Saulis, ut dicere fregerunt et interfecerunt ipsum. Et non necesse ad educere ipsa de modo eorum. Quia expo. et fuit Daniel qui fuit in Babillonia usque annum unum ad Corex regem, et expo. haiu⁸ filium Saulis fuerunt cum filio Saulis, et sic caldeizat Ionatan fuerunt cum filio Saulis⁹ ut dicere quod fuerunt secum, iam et divisi fuerunt de ipso et nunc venerunt in domum suam cum dolo sicut ementes triticum et interfecerunt ipsum. Et sunt exponentes desiderium^(a)⁽ⁱ⁾ est de modo primo, et expositio⁽ⁱⁱ⁾ est in tempore suo dulce erit animę, et propterea abominatio stultorum recedere a malo quia veniet ad ipsos desiderium eorum.

הוא היה גבור ציד ^{(בר' י, ט)}, אם עברת אתי והיית עלי למשא ^{(שמ"ב טו, לג)}. חסר יו"ד אשר היא במקום למ"ד הפעל ¹. ולפי שהוא כתוב בה"א באחרונה לא כללו בעל המסורת בחסר. והמסרה הנכונה על והיית עלי למשא לית חסר דחסר. אני אהיה לו לאב ^{(שמ"ב ז, יד)}, הנה יד י"י הויה ^{(שמ' ט, ג)}, את היי לאלפי רבבה ^{(בר' כד, ס)}, תהי נא אלה ^{(בר' כו, כח)}, מי זה אמר ותהי ^{(איכה ג, לז)}, יהי אור ^{(בר' א, ג)}. והנפעל נהיה הדבר הזה ^{(מל"א א, כז)}, הנהיה כדבר הגדול² הזה ^{(דב' ד, לב)}, ענינם ידוע. וענין אחר נהיתי ונחלתי ^{(דנ' ח, כז)}, ושנתו נהיתה עליו ^{(דנ' ב, א)}, תאוה נהיה תערב לנפש ^{(מש' יג, יט)}, ענין שבר. ופירוש נהיתה עליו נשתבשה הפך ושנתי ערבה לי ^{(יר' לא, כו)}. ויש מפרשין³ מזה הענין וחליתי והייתי כאחד האדם ^{(שופ' טז, ז)}, ויהי דניאל עד שנת אחת לכורש המלך ^{(דנ' א, כא)}, ושני אנשים שרי גדודים היו בן שאול ^{(שמ"ב ד, ב)}, כלומר שברו והמיתו אותו. ואין צריך⁴ להוציאם מענינם. כי ו⁵פירוש ויהי דניאל שהיה בבבל עד שנת אחת לכורש המלך, ופירוש היו בן שאול, היו עם בן שאול וכן תרגם⁶ יונתן ⁷ עם בר שאול, כלומר שהיו עמו כבר ונפרדו ממנו ועתה באו בביתו במרמה כלוקחי חטים והרגוהו. ויש מפרשים תאוה נהיה ^{(מש' יג, יט)} מהענין הראשון, ופירושו ⁸ נהיה בזמנה תערב לנפש, ולפיכך תועבת כסילים סור מרע לפי שתבא להם תאותם.