Siluit. Intestina mea elixata fuerunt et non siluerunt, silete usque attingamus ad vos, Samuelis. Et nomen statuet turbinem ad silentium, Psalmiste, et expo. statuet turbinem et post sic convertet ipsum ad silentium. Et adiectivum vox quieta tenuis, Regum, quietam et vocem audiam, Iob, similitudo quam fui videns aliquando fuit et aliquando audictio vocis. Vel expo. vocem quam fui audiens fuit vox quieta ut dicere vocem depressam. Et pondus aliud excita ad lapidem quietum^(a), Abacuc, et sic sede quietus, Isaie, expo. sicut quietus. Vel est nomen, et sic bonum et expectare et quietum, Quomodo, adiectivum. Et possibile quod sint de radice tacuit sicut quod scripsimus. Et niphal et pręcidentur habitacula pacis, non precidemini pro peccato suo, etiam madmen precides te, Ieremie. Et est lingua cadens ad linguam via claritatis, quia madmen nomen civitatis ad Moab. Et sic via Hebreorum¹ ad loqui lingua claritatis sicut hic in locis sicut in Hesbon cogitaverunt supra ipsam malum, et Hecheron avelleletur², in domo ad Haphra³ pulvere inmerges te. Et tacebunt⁴ ad consilium meum, Iob, tacebunt sicut lapis, Nomina, erubescent impii tacebunt ad infernum, Psalmiste, et pręcidemur ibi, Ieremie. Et dominus meus pater meus scripsit quod tacebunt et precidemur radix eorum nadam in pondere cadent, cademus. Et verbum augumentatum quia Dominus deus noster fecit nos tacere, Ieremie, modus eorum sicut modus quem declaravi in radice davam⁵, sol in Gibaon expectare, expectavit sol, Iosue, expo. et expectavit sol sicut quod declaraverunt in ipso doctores nostri. Et sunt declarantes modum claritatis de lingua doctorum nostrorum⁶ cum claritatibus solis. De vociferare tace, Ezechielis, declaravi ipsum in radice vociferavit. Tace domino et expecta ipsum, Psalmiste, modus taciturnitatis vel modus expectationis. Et sic expectate usque attingamus ad vos, Samuelis, modus expectationis. Et sic sed deum expecta anima mea.

מעי רתחו ולא דמו ^{(איוב ל, כז)}, דמו עד הגיענו אליכם ^{(שמ"א יד, ט)}. והשם יקם סערה לדממה ^{(תה' קז, כט)}, ופירושו יקם¹ סערה ואחר כן ישיבנה לסע² לדממה. והתאר קול דממה דקה ^{(מל"א יט, יב)}, דממה וקול אשמע ^{(איוב ד, יז)}, התמונה שהייתי רואה פעם היתה דממה ופעם היתה משמעת קול. או פירושו הקול שהייתי שומע היתה³ קול דממה כלומר קול נמוך. ומשקל אחר עורי לא בן⁴ דומם ^{(חב' ב, יט)}, וכן שבי דומם ^{(יש' מז, ה)}, פירושו כדומם, או הוא שם. וכן טוב ויחיל ודומם ^{(איכה ג, כו)}, תאר. ואפשר שיהיו⁵ משרש דום כמו שכתבנו. והנפעל ונדמו נאות השלום ^{(יר' כה, לז)}, אל תדמו בעונה ^{(יר' נא, ו)}, גם מדמן תדמי ^{(יר' מח, ב)}, והוא לשון נופל על לשון דרך צחות, כי מדמן שם ⁶ למואב. וכן דרך העברי לדבר לשון צחות כזה במקומות כמו בחשבון חשבו עליה רעה ^{(יר' מח, ב)}, ועקרון תעקר ^{(צפ' ב, ד)}, בבית לעפרה עפר התפלשי ^{(מי' א, י)}. וידמו למו עצתי ^{(איוב כט, כא)}, ידמו כאבן ^{(שמ' טו, טז)}, יבושו רשעים ידמו לשאול ^{(תה' לא, יח)}, ונדמה שם ^{(יר' ח, יד)}. ואדני אבי ז"ל כתב כי ידמו ונדמה שרשם נדם בשקל יפלו, נפלה. והפעל הנוסף כי י"י אלהינו הדימנו ^{(יר' ח, יד)}, ענינם כענין שפירשתי בשרש דום. שמש בגבעון דום ^{(יהו' י, יב)}, וידם השמש ^{(יהו' י, יג)}, פירושו ויעמוד השמש כמו שפרשו בו רבותינו ז"ל⁷ ^[א]. ויש מפרשים ענין זוהר⁸ מלשון רבותינו ז"ל⁹ ^[ב] עם דמדומי חמה. האנק דום ^{(יח' כד, יז)}, פרשתיו בשרש אנק. דם לי"י והתחולל לו ^{(תה' לז, ז)}, ענין שתיקה או ענין תוחלת. וכן דמו עד הגיענו אליכם ^{(שמ"א יד, ט)}, ענין תוחלת. וכן אך לאלהים דמי נפשי ^{(תה' סב, ו)}.