Sufficientia. Usque non sufficientia, Malachie, et expo. passuc et effundam vobis benedictionem usque non sufficientia quod non sufficiant vobis⁽ⁱ⁾ et non erit¹ sufficientia vobis horreorum et vasorum ad congregare in ipsis fructus et vinum. Sic declaravit ipsum dominus meus pater meus. Et opus fuit sufficientia eorum, Nomina, pro certo furabuntur sufficientiam eorum, Abdie, sufficientia sufficientia eorum et necessitatis eorum. Et venient² cum litteris servitii et sicut sufficientia contemptus et ire, Hester, et cum affixo³ sicut sufficientia redemptionis sue, Et vocavit, sufficientia nobis sufficientia reddere ipsi,⁽ⁱⁱ⁾ et sufficientia lactis caprarum Proverbiorum, sufficientia agni, Et vocavit, sufficientia defectus sui, Verba, de sufficientia servitii, Nomina, non sanctificaverunt se ad sufficientiam, Verba dierum, proprietas⁴ eius adde sufficientia et patha loco hiric sicut adde principio, et modus totius sufficientia et necessitas, et erit de tempore exitus eorum, Samuelis, de tempore de terra Syre⁵ ipsum capiet vos, Isaie, de tempore^(a) loqui me cum ipso, Ieremie, de tempore de venire regem domum domini, Verba, quia de tempore loquar, Ieremie, modus eorum in omnibus tempus, et est de quod est additum sicut additum mo quia ibis in igne⁶, et erit de mense in mensem suum, Isaie, expo. de mense ad mensem et de sabato ad sabatum⁷ vult dicere de ipsis qui venerunt de sabato ad sabatum⁸ et sunt proxima. Et de ipsis qui venerunt de mense ad mensem, et de ipsis de anno in annum secundum proximum et distans. Et laborabunt populi in vacuitate et populi in igne, Ieremie, sicut locuste⁹ ad multitudinem¹⁰, Iudicum, cum tuba dicet, omnia ista addita ac si dixisset in vacuitate, in igne, sicut locuste, cum tuba. Et iam scripsimus in parte dic duc quia est in ipsis pars modi quod ostendet¹¹ ad magnitudinem rei et continuationis eius.

עד בלי די ^{(מל' ג, י)}, ופירוש הפסוק והריקותי לכם ברכה עד בלי די שלא יספיקו לכם ¹ ולא יהיה² די לכם מגורות וכלים לאסוף בהם התבואה והיין. כן פרשו אדני אבי ז"ל. והמלאכה היתה דים ^{(שמ' לו, ז)}, הלא יגנבו דים ^{(עו' א, ה)}, די ספקם וצרכם. ויבא עם אותיות השמוש וכדי ביזיון וקצף ^{(אס' א, יח)}, ובסמוך כדי גאלתו ^{(וי' כה, כו)}, ³ כדי בנו ^{(נחמ' ה, ח)}, די השיב לו ^{(וי' כה, כח)},⁴ ודי חלב עזים ^{(מש' כז, כז)}, די שה ^{(וי' יב, ח)}, די מחסורו ^{(דב' טו, ח)}, מדי העבודה ^{(שמ' לו, ה)}, בדי גורותיו^{(נח' ב, יג)}, לא התקדשו למדי ^{(דה"ב ל, ג)}, עקרו למן די והפתח תחת חרק, כמו למבראשונה ^{(דה"א טו, יג)}, וענין הכל הספוק והצרך. והיה⁵ מדי צאתם ^{(שמ"א יח, ל)}, מדי עברו יקח אתכם ^{(יש' כח, יט)}, מדי דברי בו ^{(יר' לא, כ)}, מדי בא המלך בית י"י ^{(דה"ב יב, יא)}, ⁶ ענינם בכל עת. ויש די שהוא נוסף ⁷ כאשר נוסף מוכי⁸ תלך במו אש ^{(יש' מג, ב)}, והיה מדי חדש בחדשו ^{(יש' סו, כג)}, פירושו מחדש לחדש ומשבת לשבת, רוצה לומר מהם שיבאו משבת לשבת והם הקרובים, ומהם שיבאו מחדש לחדש, והם⁹ משנה לשנה כפי הקירוב והרחוק. ויגעו עמים בדי ריק ולאמים בדי אש ^{(יר' נא, נח)}, כדי ארבה לרוב ^{(שופ' ו, ה)}, בדי שופר יאמר האח ^{(איוב לט, כה)}, כל אלו נוספים כאלו אמר בריק, באש, בארבה, בשופר. וכבר כתבנו בחלק הדקדוק כי יש בהם¹⁰ קצת ענין כי יורו על הגדלת הדבר והתמדתו.