Impulit. Impellere impulit me, ad impellere vestigia mea^(a), Psalmiste, et angelus Domini impellens, paries impulsa, Psalmiste. Et niphal impelletur impius, Proverbiorum, impellentur et cadent, Ieremie. Et est patha et gravisonum quod non sicut usus, eiectos Israel colliget, Psalmiste. Et possibile quod erit eiectos Israel de deficientibus nun et erat conveniens ad daggessari. Sed rectum¹ quod erit lingua niphal de ista radice. Et cuius non memoratur nomen agentis eius impulsi fuerunt et non potuerunt stare, Psalmiste, sic inveniemus in libris correctis acutisonum. Et rabi Iuda scripsit ipsum de quietis ayin. Et nomen pedem meum de impulsu, Psalmiste. Et² in pondere alio cum addictione³ de mem et os blandiens faciet impulsionem⁴.

דחה דחיתני לנ^{1 (תה' קיח, יג)}, לדחות פעמי ^{(תה' קמ, ה)}, ומלאך י"י דחה ^{(תה' לה, ה)}, גדר הדחויה ^{(תה' סב, ד)}. והנפעל ידחה רשע ^{(מש' יד, לב)}, ידחו ונפלו בה ^{(יר' כג, יב)}. והוא פתח ומלעיל שלא כמנהג, נדחי ישראל יכנס ^{(תה' קמז, ב)}. ואפשר שיהיה נדחי ישראל מחסרי הנו"ן והיה ראוי להדגש. אבל הנכון שיהיה לשון נפעל מזה השרש. ושלא נזכר פועלו דוחו ולא יכלו קום ^{(תה' לו, יג)}. כן מצאנו² בספרים מדוייקים מלרע. ורבי יהודה כתבו מנחי העי"ן. והשם את רגלי מדחי ^{(תה' קיז ח)}. ובמשקל אחר בתוספת מ"ם ופה חלק יעשה מדחה ^{(מש' כו, כח)}.