Vacuum. Ipsi vacuantes factos eorum supra terram vacuabitur, Ecclesiastes, vacuantes de supra ipsos aurum, Zacarie. Et cuius non memoratus agens suus de ipso et non vacuatum fuit de vase ad vas, Ieremie, deum vacuum nomen tuum, Cantici. Et possibile quod est adiectivum cum additione de tau et licet quod est pathissatum invenimus sicut ipsum fundatum in Sion cor delusum et lingua ista cadit ad vas et ad exiens de ipso et hoc lingua fusionis quod non ipsum cadens nisi ad exiens de vase. Et adiectivum excussum et vacuum, Nehemie, vasa vacua, Regum, et expergiscetur et vacua anima eius et spice vacue, In principio. Et nomen stare fecit me vasa vacua, Ieremie, et consumetur ad vanitatem robur vestrum et populi loquentur et vanitatem, Psalmiste. Et cum additione de mem vacuum misisses me, In principio. Et est nomen equale ad masculum et mulierem. Et modus alius et evaginabo post vos gladium, Et vocavit, et ensem evaginabo post vos, Ezechielis, evagina lanceam, Psalmiste, et armavit initiatos¹ suos, In principio, si propter et armabit rete suum modus armationis ad bellum. Et est ad declarare istum modum proximum ad modum primum quia eductio ensis de vagina sicut vacuatio vasis et forte est lancea quod fecerunt ipsi etiam sic vaginam et modus et² vacuare fecit initiatos suos quia quod ipsi vacuantes gladios sicut lutum platearum vacuabo ipsos secundum scientiam meam³ quod quieta mutatione dagges quia erat conveniens ad daggessari et est de modo luti in verbis doctorum nostrorum avis que creata de luto bonificaverunt in signo uno et lutum est cenum⁴ tritum. Et possibile ad esse attenuabo ipsos de modo⁵ tenues carne et crustule azimorum, Et vocavit, quod est modus subtilitatis.

הם מריקים שקיהם ^{(בר' מב, לה)}, על הארץ יריקו ^{(קה' יא, ג)}, המריקים מעליהם הזהב ^{(זכ' ד, יב)}. ושלא נזכר פועלו¹ ממנו ולא הורק מכלי אל כלי ^{(יר' מח, יא)}. שמן תורק שמך ^{(שה"ש א, ג)}, ². והתאר נעור ורק ^{(נחמ' ה, יג)}, כלים רקים ^{(מל"ב ד, ג)}, והקיץ וריקה⁶ נפשו ^{(יש' כט, ח)}, השבלים הרקות ^{(בר' מא, כז)}. והשם הציגני⁷ כלי ריק ^{(יר' נא, לד)}, ותם לריק כחכם^{8 (וי' כו, כ)}, ולאמים יהגו ריק ^{(תה' ב, א)}. ובתוספת מ"ם ריקם שלחתני ^{(בר' לא, מב)}, והוא ⁹שם שוה¹⁰ לזכר ולנקבה. וענין אחר והריקותי¹¹ אחריכם חרב ^{(וי' כו, לג)}, וחרב אריק אחריכם^{12 (יח' ה, ב)}, והרק חנית ^{(תה' לה, ג)}, וירק את חניכיו ^{(בר' יד, ד)},¹³ העל כן¹⁴ יריקה כמו^{15 (חב' א, יז)}, ענין חליצה למלחמה. ויש לפרש זה הענין קרוב לענין הראשון, כי הוצאת החרב¹⁶ מתעריו¹⁷ כמו הרקת כלי¹⁸. ואולי יש חנית שיעשו לו גם כן תער. וענין וירק את חניכיו^{19 (בר' יד, ד)} לפי שהם מריקים החרבות. כטיט חוצות²⁰ אריקם ^{(תה' יח, מג)}, לפי דעתי שהנח²¹ תמורת הדגש כי היה ראוי להדגש והוא מענין רקק בדברי רבותינו ז"ל ^[א] עוף שנברא מן הרקק הכשרו בסימן²² אחד. והרקק הוא הטיט הנרוק. ואפשר להיות אריקם²³ מענין רקות בשר ^{(בר' מא, יט)}, ורקיקי מצות ^{(שמ' כט, ב)}, שהוא ענין הדלות.